מקללים לידי
קללות, שירי שנאה, גזענות או צעקות על שחקן, שופט או קהל.
- לא עונים באותו מטבע. קללה בחזרה רק מחממת את המצב. אתם לא חייבים להיכנס לוויכוח.
- אם מרגישים בנוח, אומרים משפט אחד רגוע. למשל: "אחי, יש פה ילדים" או "בוא נעודד את שלנו". בלי להטיף ובלי לצעוק.
- לא עובד? זזים. עוברים כמה מושבים, או לשורה אחרת. זה לא בריחה, זו החלטה חכמה.
- זה חוזר על עצמו או הופך מאיים? פונים לסדרן או למאבטח הקרוב (בדרך כלל עם וסט זוהר). אומרים בקצרה: איפה, מה קורה ואיך האדם נראה.
- שירים גזעניים או קללות של קהל שלם? זו עבירה. אפשר לדווח לסדרנים, ואחרי המשחק גם למועדון ולהתאחדות.